אבנים בדרכי השתן

פעולות אלה נעשות בגישה זעיר פולשנית (אנדוסקופית), תחת הרדמה כללית. במהלך הפעולה המנתח נכנס לתוך דרכי השתן ע"י מכשור זעיר וייחודי המאפשר במידת הצורך הגעה עד אגן הכליה. 

הטיפול באבנים מתבצע בעזרת סיבי לייזר מיוחדים המאפשרים את ריסוק האבנים לפירורים קטנטנים. בעזרת מכשור מיוחד זה ניתן לרסק אבנים בכל מקטע בדרכי השתן ללא צורך בביצוע חתך עורי. 

בעזרת חומר ניגודי ושיקוף ניתן לאתר את מיקום האבנים ולעקוב אחר ריסוקן. בסיום הפעולה ייתכן והרופא יחליט על השארת סטנט פנימי הקרוי JJ סטנט (Double J stent). 

משך השארת הסטנט תלויה במגוון פרמטרים ונקבעים בהתאם לשיקול דעתו של המנתח, החל מיממה ועד מספר שבועות. בזמן המתאים המנתח מבצע את הוצאת הסטנט ע"י פעולה ציסטוסקופית פשוטה או לחילופין, במידה והושאר חוט חיצוני הקשור לסטנט ניתן להוציאו באופן עצמאי לאחר הוראת המנתח.

ריסוק אבנים בגישה חוץ גופית (Shock wave lithotripsy – SWL)

בפעולה זו נעשה שימוש בגלי הדף לצורך פירור האבנים. בעזרת מכשור מיוחד, גלי קול ממוקדים לאזור בו האבן נמצאת בדרכי השתן. 

ריסוק חוץ גופי מתאים למטופלים אשר אובחנו עם אבן "רכה" ונפח מסת האבן לא גבוה במיוחד. יתרונה של הפעולה בכך שניתן לבצעה ללא חדירה לתוך מערכת השתן. יחד עם זאת, הסיכוי להשגת מערכת שתן נקייה מאבנים נמוך בהשוואה לשיטות שהוצגו קודם לכן (URS או RIRS)  

ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע את הפעולה: ככל שידוע על בעיה אנטומית שיכולה להפריע בפינוי האבנים לאחר הריסוק, המצאות אבנים קשות במיוחד, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, הריון (בשל החשש לנזק עוברי), בעיות קרישה ואצל אנשים הסובלים מכלי דם רחבים בסמוך לכליה. 

ריסוק אבנים בגישה מלעורית (Percutaneous Nephrolithotomy – PCNL)

פעולות אלה נעשות למטופלים אשר אובחנו עם מסת אבנים גדולה במיוחד באגן הכליה, לרוב מעל 2 ס"מ.  הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, כאשר המטופל שוכב על ביטנו (קיימות גישות נוספות). המנתח חודר לאגן הכליה בגישה זעיר פולשנית ע"י ביצוע חתך קטן בעור (כ-1-2 ס"מ). 

המנתח מייצר נתיב ישיר בין העור לחלל הכליה דרכו מוחדר מיכשור מיוחד המאפשר ריסוק של האבנים במגוון שיטות העברת אנרגיה, החל משיטת ריסוק אולטרא-סונית, פנאומטית, אלקטרו-הידראולית ואף שימוש בלייזר. 

בסיום הפעולה המנתח עשוי להשאיר צינורית (נפרוסטום ו/או סטנט פנימי) לניקוז מרבי של השתן בהתאם לשיקול דעתו.

הסיכונים האפשריים בביצוע הפעולה: דימום (עד לצורך במתן מוצרי דם) 1-10%. כמו כן, עלית חום / אלח דם, קרע באגן הכליה וכן פגיעה באיברים סמוכים. כאשר נתיב הפעולה מבוצע דרך גביע עליון עלולים להיכנס נוזלים ואף להתפתח דימום בחלל הריאות בעד כ-8% מהמקרים.