ציסטוסקופיה

ד"ר אסף בר אל - מומחה בכירורגיה אורולוגית

מהי מטרת הציסטוסקופיה?

מטרת הבדיקה לאבחן, לאתר ולטפל בבעיות במערכת השתן התחתונה, כלומר, בשופכה ובשלפוחית השתן. החל ממקרים של דימום, צריבה או דלקות חוזרות ונשנות דרך חשד להימצאותו של גורם זר כדוגמת אבנים בשלפוחית וכלה בחסימות והיצריות בשופכה או בצוואר שלפוחית השתן.

הבדיקה מאפשרת לקבל תמונה בהירה ורחבה על אזור דרכי השתן התחתונות והיא מסייעת להבין את מקור התסמינים ואף לטפל בחלק מהממצאים שיתגלו במהלכה.

במקרים של דימום גלוי או סמוי בדרכי השתן דרושה  בדיקת ציסטוסקופיה לשלילת המצאות תהליכים גידולים בשופכה או שלפוחית השתן.

הציסטוסקופיה גם משמשת כמעקב באותם האיברים, לאחר שבוצע בהם ניתוח. הפולשניות בבדיקה גורמת לחשש ולרתיעה בקרב חלק מהטופלים, עם זאת, חשוב לזכור שבדיקה זו יכולה להיות מצילת חיים.

איך מתבצעת בדיקת הציסטוסקופיה?

הבדיקה מבוצעת על ידי רופא אורולוג ובתנאים סטריליים. במהלך הבדיקה, המטופל שוכב על הגב ברגליים מורמות. לאחר תהליך קצר של ניקוי ואלחוש מקומי, מוחדרת מצלמה גמישה ודקה המורכבת מסיב אופטי ותעלה באמצעותה ניתן להזרים מים. המצלמה מוחדרת דרך פתח השופכה אל תוך שלפוחית השתן.

האורולוג מבצע סקירה של דפנות שלפוחית השתן והשופכה ובודק אם המראה שלהן תקין. עוד במהלך הסריקה נצפה פתח השופכנים, אזור צוואר השלפוחית והערמונית.

בנוסף, במידת הצורך משמש הציסטוסקופ לביצוע ביופסיות וכן טיפולים שונים כגון צריבה של אזורים מדממים בשלפוחית ושליפת אבנים מדרכי השתן.

הבדיקה קצרה ואורכת מספר בודד של דקות. היא עשויה להתארך במעט במקרה של לקיחת ביופסיה או כשנדרש טיפול.

מהם סוגי הציסטוסקופ הקיימים?

קיימים שני סוגי סוגי ציסטוסקופ:

ציסטוסקופ גמיש, שהינו דק יותר ולכן מפחית את אי הנוחות למטופל במהלך הבדיקה. מכאן, השימוש בו מייתר את הצורך בטשטוש או בהרדמה כללית וניתן לבצע אותה תחת אלחוש בלבד. המגבלה שלו טמונה בכך הוא אינו מאפשר לקיחת ביופסיות או צריבה.

לכן, במקרים מסוימים, לפי שיקול דעתו של האורולוג, הוא יעדיף את השימוש בציטוסקופ הקשיח המאפשר ביצוע פעולה כירורגית. מקרה של שימוש בציטוסקופ קשיח, יש לבחון האם לעשות את הבדיקה תחת טשטוש, הרדמה ספינלית או הרדמה כללית.

איך מתכוננים לבדיקת הציסטוסקופיה?

  • כשהבדיקה נעשית תחת הרדמה מקומית, לא נדרש להיות בצום לפני הבדיקה, או להפסיק טיפול תרופתי.
  • אם הבדיקה נעשית בהרדמה כללית או תחת טשטוש, צריך להגיע אליה לאחר צום של 6 שעות, בהתאם להנחיות שתקבלו מהמרדים או מהאורולוג.  במידה של נטילת תרופות מדללות דם מסוג אספירין או קומדין רצוי להתייעץ עם האורולוג לגבי הפסקה זמנית של התרופה בסמוך לציסטוסקופיה או לעבור למדללי דם חלופיים.
  • חשוב להגיע לבדיקה עם תרבית שתן מעודכנת, עד כשבועיים לפני הבדיקה וללא צמיחה חיידקית, המעידה שאין זיהום פעיל בשתן.

מהן תופעות הלוואי הצפויות לאחר הבדיקה?

לאחר הפעולה עשויים להופיע תסמינים למשך 48-24 שעות, כגון: צריבה, דימום קל ועלייה בתכיפות מתן השתן. בתום הבדיקה, חשוב להקפיד על שתיה מרובה. במקרה של עלייה בחום או הופעת סימני דלקת, יש לפנות לאורולוג המטפל.

לאחר הרדמה ספינלית, תיתכן חולשה של שרירי הרגליים ותחושת עייפות, שצפויות לחלוף תוך מספר שעות. גם ההתאוששות מההרדמה הכללית עשויה להיות מלווה בתחושת עייפות וכאבי שרירים ובסחרחורת שצפויים לחלוף תוך שעות מעטות.

מהם הסיכונים הקיימים בבדיקת הציסטוסקופיה?

בדיקה זו מתאפיינת בשיעור נמוך יחסית של סיבוכים העשויים להיגרם במהלכה. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בפעולה פולשנית עשויים להיגרם זיהום בדרכי השתן או דימום.

אחת הדרכים להפחית מראש את מידת הסיכון הינה להורות למטופלים להפסיק בסמוך בדיקה את השימוש במדללי דם ולספק טיפול אנטיביוטי למטופלים שנמצאו בסיכון הן לפני הבדיקה וגם לאחריה.

ישנם כמה סימני אזהרה לאחר ביצוע הציסטוסקופיה, המחייבים את הנבדק לפנות לאורולוג או למיון:

  • שתן דמי הנמשך יותר מיממה
  • חום גוף המטפס מעל 38 מעלות
  • צריבה מתמשכת בעת מתן שתן
  • חוסר יכולת לתת שתן למשך יותר מ 5-6 שעות

לעיתים נדירות תיתכן התפתחות של בצקת בדרכי השתן או היווצרותם של קרישי דם הפוגעים בתהליך התקין של מתן שתן ועד למצב של אצירת שתן מוחלטת. ובמקרים נדירים ביותר, פגיעה תוך כדי הבדיקה בדרכי השתן, שמצריכה ניתוח לתיקון.

ד”ר בר אל מומחה בכירורגיה אורולוגית, אורולוג בכיר במכון לסקר רפואי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובקופות החולים מכבי ולאומית מבצע בדיקות ציסטוסקופיה הן ברפואה הציבורית והן ברפואה הפרטית במספר מרכזים רפואיים. 

צרו קשר על מנת לתאם פגישה במועד הקרוב. 

 

ליצירת קשר עם ד"ר בר אל