גידולים אורולוגים

סרטן הערמונית

מהו סרטן הערמונית?

גידולי ערמונית מאופיינים בהתמיינות תאים מוגברת ויצירת רקמה בלתי סדירה בתוכה.

לרוב, תהליכים גידוליים בערמונית נוטים להתקדם לאט וידוע ששכיחות המחלה עולה עם הגיל.

הגיל הממוצע לאבחון המחלה הינו 68 שנים.

זהו הסרטן השלישי בשכיחותו בארה"ב (מיד לאחר סרטן השד וגידולי ריאה).

בישראל מאובחנים כ-2000 מטופלים חדשים מדי שנה.

מה הם גורמי הסיכון של סרטן הערמונית?

ישנם מספר גורמי סיכון ידועים, השכיח ביניהם הוא גיל המטופל. לעיתים נדירות ביותר (כ-2% מכלל המקרים), מאבחנים סרטן ערמונית מתחת לגיל 50, מרבית המטופלים הם בני 65 ומעלה. רקע משפחתי הינו פקטור נוסף, כאשר הסיכון עולה ככל שיותר קרובי משפחה אובחנו כחולים במחלה. אם אב המטופל אובחן, הסיכון עולה פי 2.17, במקרה בו אח מעורב, הסיכון עולה פי 3.3, וקרוב מדרגה ראשונה אשר אובחן מתחת לגיל 65  סיכון עולה פי 3.3, ככל שיותר משני בני משפחה חלו במחלה, ישנה עלייה של פי 5  בסיכון לחלות. כמו כן, גברים ממוצא אפרו-אמריקאי נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת.

האם ניתן למנוע התפתחות של סרטן הערמונית?

שמירה על אורח חיים בריא עם צריכה מופחתת של שומן ודיאטה עשירה בפירות וירקות יכולה להפחית את הסיכון לחלות במחלה, עם זאת נדרשים עוד מחקרים לאישור העובדות

מהם  שלבי המחלה?

לאחר ביצוע ביופסיה של הערמונית, ניתן להעריך את חומרת המחלה. הפתולוג אשר בוחן את הרקמה ההיסטולוגית נותן ציון, הנקרא גליסון ומאפיין את דרגת האגרסיביות שלה. במקרה של סרטן הערמונית ציון גליסון נקבע בין 3-5, כאשר 3 הוא גידול בעל דרגת ממאירות נמוכה ו-5 הינו בדרגה החמורה ביותר. 

הפתולוג נותן ציון של שתי ההיסטולוגיות השכיחות ברקמה שנשלחה לבדיקה ונהוג לבצע שכלול של שתי התוצאות, לדוגמה גליסון 7 (3+4). באופן כללי, ציון גליסון 6 נחשב כדרגת סיכון נמוכה, ציון גליסון 7 כבינוני וציון גליסון 8-10 נחשב בדרגת סיכון גבוהה. 

על פי דרגת הסיכון אשר אובחנה, הרופא ממליץ על הטיפול המיטבי.

לסרטן הערמונית מספר שלבי מחלה:

מחלה מקומית – גידול מוגבל בערמונית, ללא יציאה ממנה. במקרים אלה מוצע טיפול בהתאם לציון הגליסון שניתן בביופסיה.

מחלה מתקדמת מקומית – גידול הערמונית חרג מגבולות הערמונית ומערב את שלפוחיות הזרע ואיברים סמוכים לערמונית.

גידול גרורתי של הערמונית – המצאות רקמת גידולים באזורים מרוחקים כגון עצמות, בלוטות לימפה, ריאות, כבד ומוח.

גידול העמיד לטיפול הורמונלי – CRPC. טיפול הורמונאלי לסרטן הערמונית הוא אחד מאבני הטיפול העיקריים. שלב מחלה זה מאופיין בהתנגדות של הגידול לטיפול ההורמונלי ויש צורך בשדרוג קווי הטיפול.

CRPC גרורתי – המחלה עמידה לטיפול הורמונאלי ומאופיינת בהמצאות גרורות מרוחקות בגוף.

איך מטפלים בסרטן הערמונית?

ישנן מספר גישות לטיפול, הנהוגות לפי מצב המחלה בזמן האבחון הראשוני ודרגת הסיכון שאובחנה:

מעקב בלבד – ניטור מהלך המחלה תוך ציפייה למתן טיפול פליאטיבי (תומך) בזמן הופעת סימפטומים. מטרת המעקב היא לשמר את איכות החיים של החולה באמצעות הימנעות מטיפול שלא יביא לריפוי ותחת סבירות נמוכה לתמותה או לתחלואה משמעותית.

מעקב פעיל – ניטור עקבי של המחלה באמצעות טיפול במידה והתהליך הגידולי מתקדם. גישה זו מוצעת בדרך כלל לגברים צעירים יותר המאובחנים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כדי לדחות את הטיפול הדפיניטיבי ותופעות הלוואי הנלוות לו. המעקב נעשה ע"י בדיקת PSA רוטינית וחזרה על ביופסיה של הערמונית בזמנים מוגדרים.

ניתוח כריתה רדיקאלית של הערמונית –  מוצע לחולה עם גידול הממוקם בתוך הערמונית ותוחלת חיים עתידית צפויה היא של 10 שנים לפחות. לעיתים, ניתן להציע פתרון ניתוחי (Salvage) למטופלים אשר בחרו תחילה בקרינה חוץ גופית (EBRT, פרטים מטה) אך יצויין כי התחלואה גבוהה משמעותית בהשוואה לאלו שבחרו בטיפול ניתוחי כאופציה ראשונית. כיום, הניתוח המקובל נעשה בגישה רובוטית.

קרינה – קיימות מספר שיטות למתן קרינה: 

קרינה חוץ גופית (EBRT) – כשמה כן היא, העברת קרינה בפרקציות מדודות, לרוב נעשית סידרה של מעל 30 טיפולים במהלכם מועברת קרינה לערמונית וסביבתה.

ברכיטרפיה – השתלת גרגרי זהב בתוך הערמונית המכילים חומר רדיואקטיבי אשר מייצר קרינה מקומית בתוך הערמונית.

Radium-223– חלקיקים רדיואקטיבים הפולטים קרינה מסוג אלפא (קצרת טווח – 1-2 מ"מ) ומשפיעים על תאים מרוחקים שמקורם מרקמת ערמונית (מתאים למטופלי CRPC גרורתי).

ליצירת קשר עם ד"ר בר אל