ניתוחים אורולוגים

שלפוחית השתן

במסגרת עבודתו, ד"ר בר אל מתמקד באבחון והסרה של ממצאים חשודים בשלפוחית השתן. ניתן לקבל מידע נוסף אודות סרטן שלפוחית השתן בקישור הבא.

 TURBT או  Transurethral Resection of Bladder Tumor הינו ניתוח הבחירה להסרת גידולים בשלפוחית השתן.

הפעולה דומה בתכליתה לבדיקת הציסטוסקופיה אותה ככל הנראה ביצעת בעבר.

להבדיל מציסטסקופיה הניתוח מבוצע תחת הרדמה אזורית או כללית במהלכו ניתן להסיר את הנגעים החשודים בתוכה.

הרקמה שנכרתת במהלך הניתוח נשלחת לבדיקה היסטולוגית לצורך הערכת חומרתה של המחלה ובכך ניתן להתאים לך את הטיפול האופטימלי בהמשך הדרך.

TURBT נעשה לצורך אבחנה והסרה של נגעים שטחיים בדופן שלפוחית השתן.

חשוב לציין כי ישנה חשיבות יתרה לביצוע הניתוח בצורה איכותית, שכן ישנו קשר ישיר בין יסודיות ומקצועיות המנתח בהסרת כל הנגעים ובצורה נכונה לבין הופעתם שוב בעתיד.

איך מומלץ להתכונן לקראת ניתוח TURBT?

  • לפני כל פעולה ניתוחית מומלץ להפסיק לעשן.
  • מומלץ לשמור על שגרת פעילות גופנית, היות וכושר גופני מקצר משמעותית את משך ההחלמה.
  • יש ליידע את המנתח על כל התרופות שהנך נוטל. במידה והנך נוטל מדללי דם, יש ליידע את המנתח ולהפסיק את נטילת התרופה לקראת הפעולה.
  • לקראת הניתוח יש לבצע צילום חזה, בדיקות מעבדה עדכניות כולל תרבית שתן.
  • עליך להשמר בצום מלא במשך 6 שעות טרם מועד הניתוח שנקבע.

** לקראת הפעולה יתכן והמנתח ירצה לבצע בדיקת CT או MRI לדרכי השתן על מנת להעריך את דרכי השתן העליונות.

מהו מהלך הניתוח (TURBT)?

הניתוח מתבצע בהרדמה אזורית או כללית, בהתאם להחלטת המרדים,   ולרוב אורך כשעה כאשר המטופל שוכב על גבו ורגליו מורמות. הניתוח מתבצע בגישה אנדוסקופית, בעוד המנתח נכנס דרך השופכה לתוך כיס השתן, בעזרת מכשור עדין ומתחיל לסרוק אותה (בדומה לבדיקת הציסטוסקופיה) תוך ניסיון לאתר את האזורים החשודים ולכרות אותם  לאחר כריתת הממצאים מתבצעת צריבה של האזורים העלולים לדמם.  בסיום המנתח שואב את  פיסות הרקמה החשודות בעזרת מזרק מיוחד מחוץ לשלפוחית ואלו נשלחות להערכה פתולוגית. 

מהם  הסיכונים שבביצוע הפעולה?

 בכל פעולה כירורגית פולשנית בדרכי השתן ישנה סכנה של דימום וזיהום. תופעה שכיחה בפעולה זו היא  דימום קל ותלונות איריטטיביות בימים הראשונים לאחר הניתוח. במקרים נדירים מתקיימים סיבוכים משמעותיים, כגון חירור של דופן השלפוחית ודימום אגרסיבי מתקיים בפחות מ-5% מהמקרים.  פציעה של השופכה עלולה לגרום להצטלקויות ואפשרות של היצרות בעתיד.

איך מומלץ להתנהל לאחר TURBT?

בסיום הניתוח יושאר קטטר שטיפה אשר יאפשר לצוות המטפל לשטוף את שלפוחית השתן במידה של דימום.  ברוב המקרים הקטטר יוצא כ-24-48 שעות לאחר הניתוח, או לפי שיקול דעתו של המנתח.  דימום קל ויציאת קרישי דם קטנים במהלך השתנה הן תופעות נורמאליות לחלוטין.  חשוב להקפיד על שתית נוזלים מרובה (כוס כול שעה) עד כ-4 שבועות לאחר הניתוח, להימנע מהרמת משא כבד, להימנע מפעילות גופנית מאומצת או קיום יחסי מין (לפחות שבועיים).  במידה ומופיע דימום משמעותי, עליית חום או שישנו קושי ניכר במתן שתן (עד אצירת שתן), יש לפנות  לרופא המטפל, או למוקד רפואי זמין.

האם ישנם חידושים בניתוחי TURBT?

האתגר העיקרי של המנתח, מלבד הסרה מרבית של הממצאים משלפוחית השתן, הוא איתורם. לאחרונה החל שימוש בשיטות סימון מיוחדות, החל משימוש גלי אור מסוימים ושימוש בחומרים מיוחדים אשר "צובעים" את הממצא החשוד.

White Light – במהלך ניתוח TURBT סטנדרטי המנתח משתמש במקור אור לבן אשר עוזר לו בהתמצאות ואיתור ממצאים בשלפוחית.

Blue Light – כשעה לפני ביצוע הפעולה מבוצעת שטיפה של שלפוחית השתן בחומר מיוחד הנקרא 5-ALA  הנקלט ברקמה גידולית. תחת אור כחול, החומר מביא לשחרור של אור פלורסנטי אדום, מה  שמקל משמעותית על המנתח באיתור הממצא וכריתתו בצורה שלמה.

(Narrow Band Imaging (NBI – תמונה אופטית המועברת ע"י מצלמה מיוחדת ומדגישה את כלי הדם שלרוב בולטים יותר סביב האזור גידולי.  בשיטה זאת נעשה שימוש בשני אורכי גל (415nm ו-540nm) אשר "נספגים ע"י המוגלובין (המצוי בכדוריות דם אדומות) ומאפשרים זיהוי משופר של ממצאים חשודים בדופן השלפוחית.

 מהו ניתוח חוזר RE-TURBT, למה ומתי?

ישנן מספר סיבות לבצע את הפעולה חוזרת (RE-TURBT), לרוב כ-3-4 שבועות מהפעולה הראשונה.

הסיבה הראשונה נעוצה בכך שהודגמו שארית גידול בכמעט 40% מהמטופלים אשר עברו ניתוח חוזר.

אי לכך, פעולה נוספת מעלה את שיעור הרחקת הגידול. שנית, בכ-25% מהמטופלים פעולה חוזרת משיגה תוצאה היסטולוגית מדויקת יותר.

מה שמאפשר לרופא שלך להמליץ על הטיפול האופטימלי בשבילך.

שלישית, במידה ואין שריר שנכרת מדופן השלפוחית קשה לדעת אם המחלה התקדמה ונעשתה חודרנית יותר, מה שיוביל לשינוי בהמלצות הטיפוליות להמשך. לכן במידה ואין שריר ברקמה שנכרתה יש צורך לבצע ניתוח נוסף.

סיבה רביעית הינה אם המנתח חש שלא כרת את כל הגידול וחש שיש צורך בפעולה לכריתה נוספת. בנוסף, כל ממצא אשר הוגדר בהיסטולוגיה כ-T1 (ראה הסבר בנושא סרטן שלפוחית השתן)

ליצירת קשר עם ד"ר בר אל