בדיקת ערמונית
ד"ר בר אל, רופא בכיר במכון לסקר רפואי, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, דוגל באיתור מוקדם ומניעה של מחלות אשר מקורן בבלוטת הערמונית. מבצע סקר אורולוגי שנתי וממליץ בחום בירור ומעקב לתלונות במתן שתן.
מדוע נחוצה בדיקת ערמונית?
למעלה ממחצית הגברים בגילאי 60 ומעלה סובלים מתלונות במתן שתן. במרבית המכריע של המקרים מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית, כשהסכנה הטמונה היא קושי במתן שתן וכפועל יוצא מכך השפעה על איכות החיים. במקרים אחרים ייתכן ומדובר בתלונות הנגרמות ממחלה ממארת. סרטן הערמונית הינו נפוץ בקרב גברים מעל גיל 65, אחד הגידולים השכיחים אם לא השכיח שבהם מקרב גברים.
אחד מכל תשעה גברים צפוי לחלות בסרטן הערמונית במהלך חייו. בזכות שיטות האבחון המתקדמות, המסייעות לאתר אותו בזמן ולטפל בו, שליטה אונקולוגית במחלה הינה דבר בר השגה.
מהי בלוטת הערמונית?
בלוטת הערמונית היא בלוטה זכרית, הנמצאת מתחת לשלפוחית, כשדרכה עוברת צינורית השופכה אשר מאפשרת מעבר שתן מהשלפוחית החוצה. הבלוטה אחראית על ייצור נוזל המגן ומזין את תאי הזרע אשר מיוצרים באשכים ומאפשר את המסע התקין שלהם בדרך להפריית הביצית. מכאן, לערמונית השפעה מהותית על רמת פוריות הגבר ועל התפקוד המיני, ובשל מיקומה "האסטרטגי" משפיעה על מתן השתן.
מהן הבעיות השכיחות בבלוטת הערמונית?
הגדלה שפירה של הערמונית, הינה תופעה שכיחה שרוב הגברים יחוו אותה במהלך חייהם. ממליך לך לקרוא בהרחבה על הנושא בעמוד ערמונית מוגדלת. אציין שהגדלת הערמונית אינה בהכרח מתלווה בתסמינים חסימתיים, אולם במקרים רבים, הערמונית מפעילה לחץ על שלפוחית השתן וחוסמת את צינור השופכה ובכך מביאה להפרעה במתן שתן.
סרטן הערמונית, עלול להופיע החל מגיל 50, אך עיקר המטופלים מאובחנים באמצע העשור ה-7 לחייהם. הסיבה להתפתחותו נעוצה במוטציה בתאי הערמונית אשר משגשגים ומתרבים באופן לא מבוקר. ה"דלק" של תאי הגידול הינו הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון. אחד מעמודי התווך של הטיפול במחלה הינו עצירה של ייצור הטסטוסטרון בגוף ובכך למנוע את התפשטותה. קרא בהרחבה בעמוד סרטן הערמונית
אבחון בעיות בבלוטת הערמונית
תהליך האבחון של תלונות במתן שתן על רקע בעיות במערכת השתן התחתונה (שלפוחית – ערמונית – שופכה) הוא מורכב משני טעמים: האחד, התסמינים שמופיעים עשויים להתאים למגוון מחלות הקשורות לבלוטת הערמונית. השני, כל אחת משיטות האבחון בנפרד נותנת תוצאה שאינה חד משמעית. מכאן, שבכדי לאבחן את הבעיה בצורה מדויקת דרוש ניסיון ושילוב של מגוון אמצעי בדיקה, אם ע"י בדיקה גופנית ואם ע"י בדיקות מעבדה והדמיה מתקדמת.
הבדיקה הגופנית מן הסתם מתמקדת בבדיקה רקטאלית המספקת מידע על צורת הערמונית וגודלה. כמו כן האורולוג מתייחס לנוקשות אם ישנה במעטפת הערמונית אשר מעלה חשד להמצאות תהליך גידולי.
בדיקת הדם השכיחה ביותר לאיתור וסקר סרטן הערמונית הינה בדיקת ה-PSA. זהו חלבון אשר מופרש אך ורק מבלוטת הערמונית וערכים גבוהים עלולים להצביע על המחלה. גם כאן, נדרשת הסתכלות מרובת רבדים ולא לראות בתוצאה אחת חריגה החלטה לקביעת ביופסיה או טיפול. שילוב של הבדיקה הרקטאלית ובדיקה ה-PSA מעלה את הרגישות של כל אחת מהן ביחד ובנפרד.
כאשר עולה חשד להמצאות סרטן בערמונית, מומלץ לבצע שתי בדיקות מקדימות: בדיקה רקטאלית בשילוב בדיקת דם לבחינת חלבון אשר מופרש מבלוטת הערמונית (PSA).
כרופא סקר, אני ממליץ לכל גבר מעל גיל 50 לעבור אחת לשנה סדרת בדיקות שגרתיות, הכוללת בדיקות דם (PSA), בדיקות גופנית אצל אורולוג מנוסה שאתה בוטח בו, שמטרתה לסייע בגילוי ואיתור מוקדם של סרטן הערמונית. המלצה זאת גוברת אצל מטופלים עם רקע משפחתי של סרטן הערמונית (קרוב משפחה מדרגה ראשונה).
בדיקת ה- Prostate Specific Antigen) PSA)
PSA הינו חלבון המיוצר ומופרש מהערמונית באופן רגיל ותקין. החלבון מוגדר כסמן סרטן אך הוא אינו ספציפי להמצאות גידולית. עלית PSA יכולה להתרחש במגוון מצבים שאינם קשורים לסרטן בהם המצאות דלקת, לאחר קיום יחסים, לאחר פעילות גופנית אינטנסיבית (בעיקר רכיבת אופניים) או במקרים של ערמונית גדולה במיוחד.
הדעות בקהילת הרופאים לגבי השימוש בבדיקה משתנה מעת לעת ואין תמימות דעים בעניין. אולם, לפי המלצות הארגון האמריקאי לסרטן, מומלץ לכל גבר בגילאי 50-70 לבצע בדיקה זו מדי שנה. במקרים שקיימת היסטוריה במשפחה לסרטן הערמונית, מומלץ להתחיל להיבדק כבר בגיל 45. מומלץ לקרוא עוד בעמוד בדיקות מעבדה מתקדמות – PSA
לעניות דעתי, קיים יתרון בשימוש בדיקת ה-PSA לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית שכן, איתור מוקדם של סרטן הערמונית, מעלה את הסיכוי ההחלמה מהמחלה. יחד עם זאת, יש המערערים על נחיצותה, שכן ידוע שסרטן הערמונית (במרבית המקרים) מתפתח בצורה איטית ויש סיכוי שאותם החולים עם ערכי PSA מוגברים ושאובחנו עם סרטן הערמונית יגיעו לשיבה טובה גם אם ללא טיפול במחלה. בנוסף, שימוש היתר בבדיקת ה-PSA והיעדר הסתכלות רחבה מצד הרופא עלולה להביא לביצוע ביופסיות מיותרות כל שכן ניתוח או קרינה שאינם בטובת המטופל. טיפול ייתר או טיפול מוקדם חושף את המטופל לנזקים אפשריים הנגרמים מניתוח או קרינה.
הסתכלות נכונה על בדיקות המעבדה כדוגמת ה-PSA בשילוב בדיקות נוספות יכולה למנוע טיפול/בירור מיותר מצד המטופל.
בדיקות ערמונית מתקדמות
בעבר, במקרים בהם הועלה חשד להמצאות מחלה גידולית בערמונית (PSA מוגבר או בדיקה גופנית חשודה) המטופל נשלח מיידית לביופסיה של הערמונית. כיום קיימות בדיקות אבחון לא פולשניות אשר עוזרות לאורולוג בהחלטה האם להתקדם ולהמליץ על ביופסיה או להמשיך ולעקוב אחר המטופל.
4K SCORE
נעשה על ידי בדיקת דם פשוטה במהלכה נבדקים מספר חלבונים אשר מופרשים מבלוטת הערמונית. ציון ה-4K מורכב מנתונים ביולוגים (החלבונים) ונתונים קליניים כדוגמת גיל המטופל, האם עברת ביופסיה בעבר?, האם הערמונית חשודה בבדיקה גופנית וכו". בסיכום הבדיקה מתקבל אחוז הסיכוי להמצאות מחלה שאתית בערמונית בעלת משמעות קלינית, כלומר – מחלה בדרגת סיכון בינוני או גבוה אשר מצריך טיפול כדוגמת ניתוח ערמונית / קרינה. במקרים בהם ציון ה-4K נמוך מ-7.5% (סיכוי נמוך להמצאות מחלה אשר מצריכה טיפול) ולכן ניתן לשקול הימנעות מביופסיה והמלצה על מעקב.
MRI ערמונית
כיום יותר ויותר ניתן להישען על בדיקת ה-MRI ככלי אבחוני לא פולשני לצורך הערכת הערמונית. במקרים בהם הבדיקה הגופנית מחשידה להמצאות מחלה שאתית אך ערכי ה-PSA נמוכים ניתן לבצע את הבדיקה על מנת לאשש את החשד ובמידת הצורך להיעזר בהדמית ה-MRI לצורך ביצוע ביופסיה מוכוונת לנגע חשוד בערמונית (Fusion prostate biopsy).
ביופסיה
בחשד להמצאות מחלה שאתית בערמונית תופנה לביופסיה אשר לרוב נעשית תחת הרדמה מקומית ולעיתים תחת טשטוש/הרדמה כללית. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מתמר אולטרסאונד רקטאלי דרך פי הטבעת בפעולה נקראת (TRUS (Trans-Rectal Ultrasound. על בסיס הכוונת הסונר מתבצעת דגימה סיסטמתית של הערמונית בד"כ 6 דגימות מימין ו-6 דגימות משמאל. במקרים בהם בוצע MRI טרם הביופסיה ואותרו אזורים חשודים ניתן להיעזר בבדיקת ה-MRI לצורך דיגום מדויק יותר של הערמונית. הרקמה נשלחת לבדיקה היסטולוגית (פתולוגית) שם מבוצעת הערכה של מבנה התאים תחת מיקרוסקופ. במידה ונצפה תהליך גידולי הוא מסווג על פי דרגת הממאירות בהתאם ל"מדד גליסון".
בהתאם לתשובה הפתולוגית ייתכן ותופנה לבירור נוסף על מנת להעריך את חומרת המחלה, האם קיים פיזור מרוחק? הבדיקה השכיחה יותר הינה PET-PSMA שמתבצעת תחת CT לאחר הזרקת חומר איזוטופי המסמן תאי ערמונית בלבד.
ד"ר בר אל, רופא בכיר במכון לסקר רפואי, במרכז הרפואי שיבא תל השומר ובקופות חולים מכבי ולאומית מבצע סקר אורולוגי במספר מרכזים רפואיים. צרו קשר על מנת לתאם פגישה במועד הקרוב.
