פריאפיזם – Priapism

סוגים שונים של פריאפיזם (Priapism):

1. פריאפיזם איסכמי – זיקפה ממושכת שמאופיינת בנוקשות של הרקמה הספוגית, במהלכה נחסמת אספקת הדם העורקית לתוכה. המטופל מתלונן על כאב באיבר המין. זהו מצב חירום! ויש לטפל בו תוך-4-6 שעות. התערבות לאחר כ-24-48 שעות, אף שעשויה לעזור לכאבים, מטילה בסיכון את היכולת להשיג זיקפה בעתיד.
2. פריאפיזם שאיננו איסכמי – זיקפה הנגרמת מזרימת דם עורקית ממושכת לתוך הרקמה הספוגית. במקרים אלה המטופל לא יחוש בכאב. הרקמה הספוגית מתנפחת אבל איננה נוקשה. לא נדרשת התערבות דחופה במצב מסוג זה. קיים קשר להיסטוריה טראומטית למפשעה או איבר המין לאחריה ככה"נ נוצרת פיסטולה (קישור) בין כלי הדם המזינים את איבר המין.
3. פריאפיזם פריודי (זמני) – הופעת זקפה כואבת וממושכת ללא קשר לקיום יחסי מין. נפוץ במטופלים עם מחלת דם מסוג Sickle cell.

איך מאבחנים פריאפיזם?

היסטוריה רפואית מדוקדקת כגון משך הזיקפה, אירועים קודמים, הדרך בה הושגה הזקפה (האם המטופל נעזר באמצעים תרופתיים / אחר לצורך השגתה), האם מבוצעים טיפולים מסוימים.

הופעת כאבים בזמן הזיקפה היא סוגיה מהותית ומסייעת בסיווג הפריאפיזם.

בדיקות המעבדה צריכות לכלול ספירות דם, כולל ספירה לבנה עם בידול של תאי דם לבנים. טסיות, עם פרופיל קרישה. כמו כן יש לבצע שאיבה של דם מהרקמה הספוגית באיבר המין על מנת לאבחן מצב איסכמי לאומת זה שאיננו איסכמי.

ניתן ומומלץ לבצע סונר דופלר של איבר המין בשני מצבים: היסטוריה של טראומה למפשעה או איבר המין ואם הדם שנשאב מהרקמה הספוגית נראה מחומצן היטב.

בדיקת אנגיוגרפיה במהלכה מוזרק חומר ניגודי לכלי דם המזינים את הפין מומלצת במהלך בירור של מטופלים עם חשד לפריאפיזם שאיננו איסכמי.

איך מטפלים בפריאפיזם?

במקרים של פריאפיזם איסכמי יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי. הטיפול מבוצע על ידי דקומפרסיה (הפחתת לחץ) בגופים המחילתיים של איבר המין. מחט עדינה מוחדרת לאיבר ומבוצעת שטיפה ושאיבה של הדם עד להטבה. בכשליש או יותר מהמקרים תהיה הטבה מידית אך לעיתים יהיה צורך לבצע שטיפה בעזרת תרופה הנקראת פנילפרין. השימוש בפנילפרין מבוצע תחת ניטור קפדני מאחר והתרופה עלולה לגרום הפרעות קצב לב ושינויים בלחצי הדם. במקרים בהם לא הוצג שיפור למרות פעולות האמורות לעיל מופנה המטופל לפעולה כירורגית שמטרתה לבצע חיבור (Shunt) בין אזורים שונים באיבר על מנת להקל על החזרה הוורידית ובכך להפחית את לחץ הדם בתוכו.

במקרים של פריאפיזם שאיננו איסכמי קרוב לוודאי שהתערבות אנגיוגרפית תפתור את הבעיה. במקרים נדירים יופנה המטופל לפתרון כירורגי.

במקרים של פריאפיזם פריודי ישנן מספר אפשרויות טיפול תרופתיות, אך השימוש בהן נדיר.