בעיות זקפה

מהי אין אונות?

אין אונות מאופיינת בקושי בהשגת זיקפה ו/או שימורה המאפשר קיום חדירה לנרתיק לצורך קיום יחסי מין. שביעות רצון ירודה מפעילות חיי המין עקב זיקפה לא מספקת גם יכולה להכלל בהגדרת המחלה. מדובר בתופעה שכיחה היכולה להופיע בכל גיל, אך נפוצה יותר בגיל המבוגר.  

איך מתפתחת הפרעת זקפה?

ניתן לחלק את הפרעות הזיקפה  לשתי קטגוריות עיקריות: הראשונה והנפוצה יותר, מתרחשת מסיבות פסיכולוגיות כגון חרדה, דיכאון, תחושת ירידה בערך העצמי ואף מתח.  השנייה, כתוצאה ממחלה אורגנית, אשר לרוב מקושרת לסיבוכים קרדיו-וסקולרים (מחלות לב וכלי דם) כגון סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר ועישון.

כמו כן, הפרעה אנדוקרינית (ירידה בערכי הטסטוסטרון) יכולה גם היא להוות גורם להפרעה בזיקפה ובחשק המיני אצל גברים. ניתוחים רדיקאלים באגן (כגון כריתה רדיקאלית של הערמונית) או טיפולי קרינה לאגן גם יכולים להוות כגורם להתפתחות הבעיה על רקע עצבי.

איך מאבחנים בעיות זקפה?

האבחנה בעיקרה היא קלינית, וחשוב לברר את מקורה (האם ממקור פסיכולוגי או מבעיה אורגנית שהתפתחה). חשוב להביא לידיעתו של הרופא המטפל את כל  ההיסטוריה הרפואית  כגון תרופות, מחלות רקע, הרגלים, ניתוחים בעבר וכ"ו. כמו כן, חשוב  לברר את הרגלי קיום יחסי המין של המטופל. קיימים שאלונים כדוגמת IIEF, שיכולים לסווג את חומרת הבעיה באופן אובייקטיבי יותר.

הרופא המטפל ישלים את הבדיקה בבדיקה גופנית.

במידה והנך מגיע לביקור אצל ד"ר בר אל אנא השלם את השאלון IIEF מבעוד מועד והבא עמך לבדיקה סיכום של מחלות הרפואיות ורשימת תרופות עדכניות מרופא המשפחה.

** שימת דגש צריכה להינתן למחלות לב/כלי דם ובמידת הצורך יתכן ותידרש להשלים בירור כגון מבחן מאמץ או אקו לב.

מהם הטיפולים המקובלים?

ראשית,  שיפור באורח חיים כגון ירידה במשקל, פעילות גופנית והפסקת העישון בהחלט יכולים להטיב עם הבעיה. במקרים מסויימים ניתן לשקול פניה ליעוץ סקסולוגי. 

קיימות  מספר קבוצות של טיפול תרופתי:

חוסמי האנזים PDE-5 (Phosphodiesterase 5 inhibitors)

קבוצת תרופות הגורמת להרפיה של השריר החלק אשר נמצא ברקמה הספוגית ובכלי הדם באיבר המין הזכרי.  הרפית השריר מביאה לזרימת דם לתוך הרקמה הספוגית והיווצרות זיקפה. 

בישראל ניתן להשיג שלושה סוגי תכשירים:

1. Sildenafil – כגון ויאגרה, סילדקס, תרים, ויה-אבניר, סילדנפיל-טבע וסיל-און. התרופה ניתנת במינונים שונים החל מ-25 מ"ג, 50 מ"ג ו-100 מ"ג הנחשב למינון המקובל.
2. Tadalafil – כגון סיאליס, טאדם, טאדאייר, טדלפיל טבע ואדסירקה. התרופה ניתנת במינון 5, 10 ו-20 מ"ג. המינון המקובל הינו 20 מ"ג לנטילה על פי צורך או כ-5 מ"ג כאשר ניתן לטיפול על בסיס יומי. ** כיום זהו הטיפול היומי היחידי הניתן למטופלים הסובלים מבעיה במתן שתן ובמקביל הפרעה בהשגת זיקפה.
3. Vardenafil – כגון לויטרה הניתנת במינונים של 10 ו-20 מ"ג.

* במידה והנך נוטל ויאגרה או לויטרה יש להימנע מאכילת ארוחה כבדה (שומנית) לפני הנטילה כמו כן, על מנת להשיג זקפה יש צורך בגירוי מיני, וזו  אמורה להופיע לפחות כחצי שעה לאחר נטילת הכדור. משך ההשפעה הוא לכ-4-6 שעות. במידה והנך נוטל חוסמי אלפא כגון אומניק או קסטרל יש להמתין כ-4 שעות בין נטילת התרופות.  תופעות הלוואי השכיחות יותר הן שינויים בראיה, כאבי ראש, כאב בבליעה וסומק בפנים.

** במקרה של תרופת הסיאליס אין השפעה של אכילת ארוחה כבדה לפני הנטילה ואין בעיה לנטילת תרופות חוסמי אלפא כדוגמת אומניק או קסטרל. גם כאן,  לצורך השגת זיקפה נדרש גירוי מיני והתחלת ההשפעה מתרחשת כ-15-120 דקות מהנטילה. על פי הספרות, משך השפעת התרופה הוא כ-17 שעות . תופעות לוואי אשר יכולות להופיע במקרים של נטילת סיאליס מתרכזות בכאבי שרירים (כאבי גב), כאב בבליעה, כאבי ראש, סומק בפנים.

*** אין ליטול תרופות אלה במידה והינך מטופל בתרופות מרחיבות כלי דם מסוג ניטראטים***

הזרקות תוך מחילתיות

הזרקות אלו מוגדרות כטיפול מקומי להפרעת זיקפה אשר ניתן לרוב לאחר כישלון הטיפול בכדורים. טיפולים אלו דומים באופיים לטיפול הפומי בכדורים וגורמים להרפיה של השריר החלק ברקמה הספוגית. ישנם מספר שילובים תרופתיים של טיפולי הזרקות אשר מכילות הרכבים ושילובים שונים בהם Papaverine (חוסם קולטנים של PDE וגורם לעלית של cGMP בתוך התא), Phentolamine (חוסם קולטני אלפא 1ו-2) ו-Alprostadil(חוסם קולטנים בשם PGE-1). שמות המוצרים הנפוצים בארץ הם  Caverject, Bi-mix או Tri-mix בהתאם להרכב החומר שמכילה הזריקה.

* להזרקות תוך מחילתיות 90% הצלחה עם זמן השפעה מהיר תוך 15 דקות.  תופעת לוואי חשובה ביותר היא ההיזהרות מזיקפה ארוכת טווח (מעל ל-4 שעות) הקרויה פריאפיזם. כמו כן, לעיתים רחוקות מתפתח כאב באזור ההזרקה.  

האם יש טיפולים נוספים להפרעות זקפה?

קיימים בשוק אמצעים שונים להשגת זיקפה, ביניהם מכשירי ואקום שונים. בשנים האחרונות החלו לבצע טיפול בעזרת גלי קול (מאחורי הרעיון יצירת כלי דם חדשים שיוכלו לספק כמות מספקת של דם לצורך השגת הזקפה) הממוקדים לאיבר המין, אך טרם קיימות עבודות אשר בחנו את השפעת הטיפול בטווח הארוך.

מה ניתן לעשות אם הטיפול התרופתי לא עוזר?

במקרים בהם הטיפול הפומי והזרקות תוך מחילתיות לא עזרו, ניתן להציע למטופל השתלת תותב פנילי. ישנם מספר סוגי תותבים, כאשר הנפוצים הם תותב מתנפח ותותב סמי-קשיח.