ריסוק אבנים בכליות
ריסוק אבנים בכליות
אבנים בכליות הן למעשה התגבשות מינרלים וחומרים אחרים בתוך הכליה, שיוצרים אבנים בגדלים שונים. מדובר בתופעה רפואית נפוצה מאד, כ-10% מהאוכלוסייה יסבלנו ממנה לפחות פעם אחת, בשכיחות גבוהה יותר אצל גברים.
תוכן עניינים
מה גורם לאבנים בכליות?
ישנן כמה סיבות להיווצרות אבנים בכליות:
- שתייה לא מספקת – האם אתם מקפידים על שתייה מספקת של מים? חוסר שתיית מים מוביל להיווצרות שתן מרוכז ומגדיל את הסיכון להיווצרות אבנים.
- תזונה לא מאוזנת – ממליחים כל מאכל? תזונה עשירה במלח, חלבונים או סוכר, יכולה להוביל לחוסר איזון בחילוף החומרים של הכליה.
- בעיות מטבוליות – סובלים מסוכרת? הקפידו לאזן אותה. מצבים רפואיים כמו סוכרת, השמנת יתר או היפרקלצמיה (עודף סידן בדם) עלולים להגביר את הסיכון.
- תרופות מסוימות – נטלתם תרופה משתנת לזמן ממושך? היו ערניים לסימנים. שימוש ממושך בתרופות משתנות או תרופות לטיפול בזיהומים עשוי להוביל להיווצרות אבנים.
- היסטוריה משפחתית – אבא או אח סבלו מאבנים בכליות? נטייה גנטית מגדילה את הסיכון אצל בני המשפחה.
תסמינים לאבנים בכליות
האבנים בכליות עשויות להיות קטנות מאוד ולעבור בדרכי השתן בלי לגרום לכאב, אבל לעתים הן עלולות להיות גדולות ולגרום לחסימה וכאב ואף לסיבוכים. כל מי שחווה אבנים בכליות כנראה לא ישכח את הכאבים, אבל חשוב להכיר גם את התסמינים המקדימים:
- כאב בעת השתנה – כאשר האבן נתקעת בדרכי השתן היא עלולה לגרום לכאב עז בזמן הטלת שתן.
- דם בשתן – דימום בשתן נוצר כתוצאה מחיכוך של האבן ברירית השתן ויכול להופיע כדם גלוי או דם סמוי (בצורה נסתרת), שמתגלה רק בבדיקת שתן.
- ריח חזק לשתן – אבנים בכליות עלולות לגרום לשתן עכור או בעל ריח חריף כתוצאה מזיהום שנוצר.
- הקאות ובחילות – תסמין נפוץ במצב שבו האבן חוסמת את דרכי השתן ומפעילה לחץ על איברים סמוכים.
- דחיפות או תכיפות – כאשר האבן נעוצה בדרכי השתן התחתונות תיתכן תחושה של דחף או רצון להשתין לעתים קרובות, מבלי לחוש התרוקנות מלאה.
- כאב מותני חזק – זהו כבר הכאב הכלייתי המפורסם, אשר פעמים רבות מקבל את ההשוואה לצירי לידה… כאב זה מתרחש כאשר האבן נתקעת בדרכי השתן והוא מורגש בעיקר במותן. ככל שהאבן נודדת לכיוון השלפוחית כך הכאב ינדוד ויקרין לכיוון המפשעה.
- הופעת חום וצמרמורת בנוכחות אבן חוסמת בדרכי השתן הינו מצב חירום המחייב פניה מיידית למוקד רפואי זמין (מיון).
האם זה מסוכן?
זוהי אחת השאלות הנפוצות שאני שומע במרפאה והתשובה – אבנים גדולות בכליות בהחלט עלולות לגרום לסיבוכים רפואיים. אם האבן גורמת לחסימה בדרכי השתן ומונעת את זרימתו התקינה, היא עלולה להוביל לזיהום בדרכי השתן או לדלקת בכליה, מצב שעלול להיות מסוכן אם לא מטופל בזמן. לכן כדי למנוע סיבוכים חשוב לפנות לבירור רפואי בהופעת התסמינים.
מתי לפנות לאורולוג?
אם יש ספק אין ספק – בהופעת תסמינים של כאב בהשתנה, דם, ריח חריף או עכירות בשתן, כאבים חדים במותן, בחילות או אי נוחות מתמשכת – כדאי להתייעץ עם אורולוג על מנת לקבל אבחנה מדויקת ולטפל בבעיה בהקדם. חשוב לציין כי אם מתלווה חום לתסמינים אלו – יש לפנות למוקד רפואי זמין בהקדם, כיוון שהדבר עלול לסכן חיים.
האם קיימת תרופה לטיפול באבנים בכליות?
למרות שמטופלים רבים מייחלים לתרופת קסם אשר תגרום לאבן להיפלט לבדה, חשוב לדעת שאין תרופת קסם. נהוג לתת לאבנים קטנות (מתחת ל-5 מ"מ) סיכוי להיפלט מעצמן. אבנים גדולות יותר קרוב לוודאי שיצריכו טיפול התערבותי.
שיטות לריסוק אבנים בכליות
כאשר אבנים בכליות אינן ניתנות להעברה בצורה טבעית או גורמות לכאבים וסיבוכים, ישנן מספר שיטות רפואיות לריסוק האבנים, אשר נקבעות בהתאם לגודל האבן ומיקומה:
ריסוק אבנים בכליות בגלי קול: (גלי הלם) – ריסוק אבנים חוץ גופי (ESWL)
שיטה לא פולשנית שבה נעשה שימוש בגלי הלם חיצוניים שממוקדים לאבן במטרה לשבור אותה לחתיכות קטנות, שיכולות לעבור בדרכי השתן ולהיפלט מהגוף באופן ספונטני.
ריסוק אבנים בכליות בלייזר: אורטרוסקופיה
במהלך טיפול זה, הרופא מחדיר סיב אופטי (אורטרוסקופ) דרך השופכה והשלפוחית אל דרכי השתן ובאמצעות לייזר הוא מפרק את האבן לפיסות ומוציא אותה. שיטה זו מתבצעת תחת הרדמה כללית.
ריסוק מלעורי (PCNL)
שיטה המבוצעת במקרים של אבנים גדולות מאוד או אבנים קשות בתוך הכליה. במסגרת ההליך ותחת הרדמה כללית, מבצע הרופא חתך קטן בגב המטופל ומחדיר תעלה דרך העור ישירות לתוך הכליה. באמצעות לייזר וציוד מיוחד הוא מרסק את האבן עד להסרתה המלאה.
ניתוח ריסוק אבנים בכליות – ניתוח פתוח
לעתים נדירות יידרש ניתוח פתוח, כאשר האבנים גדולות מאד או נמצאות במיקום שאינו מאפשר טיפול זעיר פולשני.
כאשר אבנים בכליות אינן ניתנות להפרשה טבעית, עולה השאלה כמה זמן אורך כל הליך ואיזו שיטה היא המתאימה ביותר. חשוב לציין ששיטת הטיפול נבחרת באופן פרטני על ידי אורולוג מומחה, בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ולגודלן ומיקומן של האבנים.
יתרונות וחסרונות של כל שיטה
| השיטה | יתרונות | חסרונות |
ריסוק חוץ גופי (ESWL) | – שיטה לא פולשנית – אינה מחייבת אשפוז | – לא תמיד יעילה עבור אבנים גדולות או קשות – סיכוי נמוך לניקוי מלא של מסת האבן |
ריסוק באמצעות אורטרוסקופיה | – מתאימה לאבנים שנמצאות במיקומים קשים (כמו בשופכן) – מאפשרת שליפה ישירה של האבן – ניתן להשתחרר הביתה כבר באותו יום או למחרת – סיכוי גבוה לניקוי מלא של מסת האבן | – מדובר בהליך פולשני ולפיכך יש סיכון לזיהומים או דימומים – לרוב מחייב השארת סטנט לאחר הטיפול |
ריסוק מלעורי (PCNL) | – הליך זעיר פולשני יעיל במיוחד עבור אבנים גדולות מאוד באגן הכליה – בעל שיעורי הצלחה גבוהים – סיכוי גבוה לניקוי מלא של מסת האבן | – ההליך כולל חתכים, סיכון מוגבר לדימום, זיהום. – מבוצע בהרדמה כללית – מחייב אשפוז ממושך בדרך כלל סביב 2-3 לילות. |
ריסוק אבנים בכליות החלמה
ההחלמה לאחר ריסוק אבנים בכליות תלויה בשיטה בה בוצע הריסוק. לאחר אורטרוסקופיה ייתכנו כאבים או דימומים קלים ולעתים נדרש שימוש בסטנט זמני שעוזר במעבר השתן מהכליה לשלפוחית. לרוב, ההחלמה אורכת בין 3-7 ימים, כתלות במורכבות ההליך. לאחר ריסוק מלעורי נדרש זמן החלמה מעט ממושך יותר ואשפוז של 2-3 לילות. ייתכנו כאבים קלים אשר ניתנים לשיכוך באמצעות תרופות.
לא משנה באיזו שיטה בחרת להינתח. לאחר הפעולה מומלץ להרבות בשתיית מים ולעקוב אחר הנחיות הרופא המטפל. חשוב לזכור – סבלתם מאבן בכליה? אתם בסיכון מוגבר לאבן נוספת וכדאי להקפיד על מניעה.
***המידע בדף זה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לבדיקה רפואית או לייעוץ פרטני של רופא אורולוג. מאחר וכל מקרה הוא ייחודי, על המטופל להתייעץ ישירות עם ד"ר אסף בר אל או הרופא המטפל כדי לדון במצבו הרפואי לגופו, לקבל הסבר מפורט על ההליך ולקבל החלטה רפואית מושכלת ומותאמת אישית.
ד”ר בר אל מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא אורולוג בכיר במכון לסקר רפואי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובקופות החולים מכבי ולאומית. מקבל מטופלים הן ברפואה הציבורית והן ברפואה הפרטית במספר מרכזים רפואיים.
ד”ר בר אל מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא אורולוג בכיר במכון לסקר רפואי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובקופות החולים מכבי ולאומית. מקבל מטופלים הן ברפואה הציבורית והן ברפואה הפרטית במספר מרכזים רפואיים.